דיכאון

כאשר אדם שרוי בדיכאון הוא נוטה לייחס את מצב רוחו הרע למגוון אירועים רעים שקרו לו, כגון כשלון מקצועי, דחייה רומנטית שחווה, ועוד. פעמים רבות הוא עלול לחשוב שדכדוכו הוא פועל יוצא של "מום אישי" כלשהו או מכך שהוא אינו די חכם, אינו די רגיש, אינו די מצליח, או אינו די מוכשר, מכדי להיות מאושר. יכול אותו אדם גם להחליט כי תחושותיו השליליות מקורן בטראומת ילדות, חוסר אהבה, גנטיקה פגומה, או חוסר איזון הורמונאלי.

מה שמייחד את מרבית הסובלים מדיכאון הוא אמונתם החזקה בכך שרגשותיהם הם בלתי נמנעים ונסמכים על עובדות אמיתיות וקשות ביחס לעצמם.

שברירי אמת קיימים בכל אלה, שכן אנו באמת חווים מכאובים ואובדנים, לרובנו לקויות גנטיות כלשהן ולכולנו גם חוויות ילדות פחות נעימות וסביב כולנו יש מעת לעת גם אנשים קשים, מרגיזים ובלתי מתחשבים. אך מרביתה של האמת היא, שהמציאות בכללה איננה כזו ושהשליטה על מצב הרוח בכל זאת נתון בידנו. היכולת לכך טמונה במערכת האמונות הבסיסיות שבה אנו מחזיקים ובאופן בו אנו מורגלים לחשוב על דברים.

מאחר וכך, שינוי בפרמטרים אלה, יוביל בד"כ לשינוי באופן התייחסותנו להתרחשויות הסובבות אותנו ובמצב רוחנו.

שיטת הטיפול הקוגניטיבי בדיכאון

הטיפול הקוגנטיבי הינו טכניקה המאפשרת שינוי של מצבי רוח ושליטה עליהם. בעזרתה ניתן לא אחת לחסל דיכאון, לפתח חוסן נפשי ולהתמודד בעתיד עם קשיים מבלי לשקוע בחזרה למעגל הדיכאון. התועלות של הטיפול הקוגניטיבי הן בעיקרן:

לקיחת אחריות - הטכניקות הן מעשיות ופשוטות לביצוע וניתנות ליישום כל אימת שיש בכך צורך. מה שנדרש מהמטופל לעשות בטיפול הוא פשוט לעשות. כלומר, המטופל לומד לאחוז במושכות ועל ידי כך לשנות את מהלך העניינים והופך בפועל לממונה על מצב רוחו.

הבנה מבוססת ומעמיקה של המטופל את תהליכי החשיבה שלו, ופיתוח שליטה על נקודות התורפה שמהן מתפתחת חשיבה שלילית. המטופל רוכש מיומנויות לזיהוי המקור של רגשות קשים ומאיימים ורוכש מיומנויות להתמודד עימם.

שיפור מהיר, המתבטא בהקלה משמעותית תוך שבועות עד חודשים ספורים.

מניעת חזרת הדיכאון, שהינו הערך המוסף הגדול ביותר של שיטה זו. מדובר במניעה אותנטית ומתמשכת של אפיזודות דיכאוניות, וזאת בניגוד למשל לטיפול תרופתי, שעם הפסקתו, ישוב הדיכאון. מחקרים קליניים מלמדים כי הטיפול הקוגניטיבי מטפל בהצלחה יתרה בנטיות הדיכאוניות משורשיהן ולא מסתפק בטיפול סימפטומאטי. מרגע יישום הטכניקות הנלמדות בטיפול, הערך האישי של המטופל לא נמדד עוד באותו אופן כבעבר אלא באור שונה. סגנון חשיבתו של המטופל המיישם את הטיפול משתנה, וה'אמיתות' שהוא חשב שהוא 'יודע' על החיים ואשר היוו בסיס לדיכאון נותרות ריקות מתוכן.

שלושת עקרונות הטיפול הקוגניטיבי בדיכאון

  • מקורו של כל רגש / מצב רוח הינו בקוגניציה, קרי – במחשבה/אמונה, בתפיסה ובפרשנות. אלה הם האמצעים המתווכים בין האדם לבין המציאות; ההבנה, האמונות והגישה של האדם. אלה הם עדשות המשקפיים שדרכן מביט האדם על הסביבה ובאמצעותן יוצר דפוסי התייחסות לאנשים ולעולם. מחשבות אלה הן הנושאות באחריות הבלעדית למצב הרוח ולא שום גורם אחר.
  • הגורם לדיכאון הן מחשבות שליליות. האדם המדוכא מאמין באמונה שלמה, כי הדכדוך העגמומי והעצב המשתלטים עליו נובעים ממציאות נוראית אמיתית. כשתהליך זה מעמיק הופך לדיכאון של ממש, הוא מכרסם כל חלקה טובה ומוכלל מההוֹוֶה לעבר ולעתיד ואז נדמה לאותו אדם כי כל מהלך חייו הינם רע אחד מתמשך וכי כך הם גם יימשכו בעתיד. בכל רגע של פנאי, יעלה גֶרָה אותו אדם במחשבותיו כל התרחשות רעה שאי פעם אירעה לו, וזו תהווה עבורו 'עדות' לחייו האומללים. העתיד נראה מייאש וחסר מוצא והמושג תקווה אינו קיים כלל עבור אותו אדם, המאמין כי הוא ריאלי ולכן אין הוא מוכן להתנחם באשליות כגון תקווה. הדברים נראים מוגזמים אך זהו הלך המחשבה של הלוקה בדיכאון אף שהוא נראה אבסורדי למתבונן מהצד. למען הסר ספק, עבור אדם מדוכא הוא אמיתי לגמרי.
  • מחשבות שליליות הן כמעט תמיד מעוותות (*ראה "עיוותי חשיבה") במידה כזו או אחרת ואינן עומדות במבחן השכל הישר. מחשבות מעוותות עלולות להיראות אמיתיות ונכונות. המציאות נראית למדוכא מבעד למשקפיים עם עדשות מעוותות, והוא מפרש אותה באמצעות מערכת אמונות בסיסיות שפיתח לעצמו. העובדה המרכזית והחשובה ביותר להבנה היא שעיוותי החשיבה הם המקור העיקרי לסבל ולא המציאות עצמה.

האם תחושות שמחה וצהלה, מעידות על אדם כעל מוכשר ומוצלח באופן יוצא דופן? לא. משמעות רגשות אלה היא שבאותו רגע הוא מרגיש נהדר. באותו אופן, האם תחושות של עצב, חוסר ביטחון והיסוס, מעידות על אדם כעל חסר ערך? גם לא. הן רק מעידות על כך שבאותו רגע הוא במצב רוח ירוד. כדאי לזכור היטב ולהיות מודע לכך, שכשאתה מדוכדך, מחשבותיך פעמים רבות לא הגיוניות ומושפעות מעיוותים. חשוב להפנים עובדה פשוטה – אין בעולם אדם חסר ערך ולכן שום מחשבה או התנהגות אינם הוכחה לכך שמישהו הינו חסר ערך.

אם כך, מה בכל זאת גורם לנו לחוש 'שווים' ובעלי הערכה עצמית? כפי שלכל אדם כישורים כאלה ואחרים עימם הוא נולד, גם כך קיימת בו באופן טבעי הערכה עצמית. אין כל צורך להמציא או לבנות אותה. מה שצריך לעשות הוא לטפל במה שמכרסם בה והורס אותה וזו הביקורת העצמית והנטייה שפותחה עם הזמן להלקאה עצמית. תחושת חוסר הערך העצמית היא מקסם שווא ואינה מבוססת על אמת. בכדי לעצור את התהליך ההרסני הזה יש ללמוד באופן נכון שלושה דברים בסיסיים, שעליהם מושתת הטיפול הקוגניטיבי – 1. ריסון ואיתור המחשבות האוטומטיות, ורישומם הפיזי על נייר. 2. למידה קפדנית של עיוותי החשיבה הראשיים וכיצד לאתרן כאשר הן אצלך. 3. למידת הטכניקה של החלפת מחשבות שליליות וביקורתיות בחשיבה מציאותית ועניינית.

איך אדע מה מצב רוחי והאם אני בדיכאון? האם המצב רוח שלי הוא סתם דכדוך משעמם ושגרתי או ממש דיכאון רציני וגדול? על מנת לענות על שאלה זו, תוכל להקדיש דקות ספורות על מנת לעשות שימוש ב"מבדק הדיכאון של ברנס" (ד"ר דיוויד ברנס הינו פסיכיאטר קנדי, מומחה בטיפול קוגניטיבי, שפיתח מבדק זה).

נייד 054-4674408 | פקס 09-7401591     דוא"ל gordon.noam@gmail.com