הפרעת פאניקה

רבים מהסובלים מהפרעת חרדה כלשהי חוו גם התקף פאניקה. התקף פאניקה איננו פחד בלבד אלא תחושת חרדה התוקפת באופן שנראה לסובל ממנו כפתאומי ועוצמתי ביותר ובדרך כלל ללא סיבה נראית לעין לכאורה. תחושת החרדה נוסקת כמעט מיידית לרמה בלתי נסבלת ובאה לידי ביטוי בתחושת אסון מתקרב ואבדן שליטה. משך התקף יכול להיות בין 10 דקות ל 45 דקות, כאשר לסובל ממנו נדמית כל דקה כנצח והוא חש תשוש, סחוט, נרעד וחרד ביותר.

הסימפטומים השכיחים ביותר של פאניקה הם: סחרחורת, דפיקות לב מואצות וחזקות, תחושת עילפון קָרֶב וחוסר יציבות, תעוקה בחזה, בחילות, אי נוחות וכאבי בטן, תחושת ניתוק מהמציאות, קוצר נשימה ותחושת חנק, התקפי חום/קור, הזעה, רעד, תחושת נימול באצבעות הגפיים, פחד ממוות ופחד מ"השתגעות".

רבים מהחווים לראשונה התקף פאניקה פונים לחדר המיון הקרוב בחשש להתקף לב ורק לאחר סדרת בדיקות מקיפה ומייגעת המראה שאינם לוקים בבעיה פיזיולוגית כלשהי, מתברר כי לקו בהתקף פאניקה. יש הסובלים מהתקף אחד בודד בחייהם, יש הסובלים מכמה התקפים בודדים ויש הסובלים מהתקפים חוזרים ונשנים. חלק מהלוקים בהפרעה חווים תקופות שקטות, אך גם במהלכן הם מוטרדים ע"י מחשבות ופחדים מפני ההתקף הבא, ומוצאים את עצמם עסוקים בחיפוש אחר סימנים המבשרים על ההתקף הבא.

כפי שבבסיסה של כל חרדה קיימת ציפייה כי משהו קטסטרופאלי עומד לקרות, כך גם הדבר בהתקף פאניקה. אך חשוב להבין ולזכור כי התקף פאניקה הינו אזעקת שווא, וכי אנשים אינם באמת מתים מפחד.

הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית שפותחה בשנות השישים על ידי בק, אליס ומייכנבאום, משלבת בין הפן הקוגניטיבי והפן ההתנהגותי ומבססת את עקרונותיה על תיאוריית הלמידה. על פי גישה זו, הבנת התנהגות האדם אינה מושתתת על מה שמתרחש ב"לא מודע" ובילדותו של האדם בלבד, אלא בעיקר על מחשבותיו, שהן למעשה "הדיבור הפנימי" שאותו אדם אומר לעצמו במילים פנימיות שקופות כשהוא חושב.

הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי בהפרעת פאניקה הינו טיפול אפקטיבי ביותר ושיעורי ההצלחה בו גבוהים מאוד. כמו כן, הטיפול הינו קצר יחסית וגם בהפרעה זו, לעיתים די במפגשים ספורים על מנת לפתור את הבעיה או לצמצמה משמעותית.

חזרה להפרעות חרדה
נייד 054-4674408 | פקס 09-7401591     דוא"ל gordon.noam@gmail.com